החלטה בתיק תא"ק 38495-05-11

לפני בקשה לביטול עיקולים, שניתנו ביום 24/5/2011, עיקולים שהוטלו על נכסי הנתבעת.

הנתבעת הגישה בקשה לביטול העיקול, ומשכך תידון הבקשה להטלת עיקול מלכתחילה (de novo) על המשתמע לענין נטל ההוכחה.

העובדות הרלוונטיות

1.         התובעת היא חברה העוסקת בשיווק צמיגים ובתיקונים.

            הנתבעת הינה חברה, שרכשה במועדים שונים צמיגים ו/או חלקי חילוף לצמיגים וכן ביצעה תיקונים לצמיגים אצל התובעת.

2.         הנתבעת הגישה בקשה לביטול העיקול, הן בטענה שצו העיקול פקע בגלל מסירה מאוחרת של הבקשה ושל הצו, הן בגלל העדר ראיות לקיום עילת תביעה והן כי לא הוכחה כל הכבדה.

לטענת הנתבעת, הבקשה נועדה אך ורק ליצור לחץ עליה.

ולהכרעה

פקיעת עיקול

3.         הנתבעת הגישה כאמור, בקשה לביטול העיקול.

            בפתח הדברים טענה, כי צו העיקול פקע מאחר שהבקשה והצו נמסרו לה באיחור.

4.         אין חולק, כי צו העיקול נמסר מספר ימים לאחר חלוף המועד הקובע בתקנות (גם אם נשלח במועד, טענה שאף היא מוכחשת על ידי הנתבעת).

5.         ואולם על אף האמור, מצאתי לדחות את הבקשה לביטול הצו, בשל פקיעתו מהטעמים הבאים.

6.         לאחר תיקון מס' 6 של תקנות סדר הדין נראה, כי אין לדבר על פקיעה אוטומטית.

7.         בתיקון זה תוקנה תקנה 373(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") (מספר התקנה עובר לתיקון) (שעסקה באופן ספציפי בפקיעת צו עיקול זמני ושללה את האפשרות להאריך תוקף של צו עיקול שפקע) והוחלפה בתקנה 370 בתיקון מספר 6 (ק"ת 6119).

הנוסח החדש מאפשר הארכת מועד ומתיישב עם ההסדר הכללי של הארכת מועדים שבתקנה 528 לתקנות המקנה לבית-המשפט סמכות כללית להאריך מועד או זמן שנקבעו בחיקוק.

8.         כדברי כבוד השופט רובינשטיין בע"מ 4808/04 פלונית נ' פלוני (פ"ד נט (3) 132) קבע, כי:

"תקנה 373(1) דאז עניינה היה פקיעת צו עיקול זמני, והיא קבעה כי צו יפקע אם "התובע לא הגיש לבית המשפט, תוך שבעה ימים לאחר מתן הצו או תוך מועד ארוך מזה שנקבע לפני תום שבעת הימים האמורים, את כל המסמכים..." בתקנה, כפי שאכן העיר המחבר, נקבע הסדר ספציפי שלא איפשר לבית ^-המשפט להאריך תוקף של צו שפקע, ברם הסדר זה... עבר מן העולם בתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), תשס"א-2001)"; (ההדגשה שלי - צ.ג.פ).

מכאן שלאחר התיקון האמור, בית המשפט מוסמך להאריך את המועד, בין שחלף המועד הנקוב בתקנות ובין שטרם חלף; בענין זה מצאתי להביא את דברי כבוד השופט זילברטל בת.א. 2492/00 - בש"א 3449/06 Tonedoor ואח' נ. יובנק בע"מ (פורסם בנבו) שהסביר את פשר התיקון ואת הכוונה המשתמעת ממנה: